ד״ר זיו אב - אל תקשקשו לי על קשר בין גוף לנפש

תקציר קצר

ההמלצה המרכזית: לחשוב על גוף ונפש כרצף אחד ולא כשני דברים נפרדים שרק "קשורים", כי הציפיות והאמונות שלנו משפיעות על התהליכים הפיזיולוגיים בגוף. ד"ר זיו אב מביא דוגמאות מהמחקר של אלן לנגר מהרווארד כדי לתמוך בכך, ומסיים בהבטחה להרחיב על לחץ נפשי והשפעתו על לחץ דם, השמנת יתר וסכרת.

נקודות מרכזיות

• בניסוי עם חדרניות במלון, אלו שסופר להן שהעבודה שלהן היא פעילות גופנית מספקת ירדו במשקל, בהיקף המותניים ובלחץ הדם לאחר חודש, למרות שלא שינו את התנהגותן.
• בניסוי עם סכרתיים ששיחקו משחקי מחשב עם שעונים שמהירים או מאחרים, סוכר הדם השתנה לפי הזמן שנראה להם ולא לפי הזמן האמיתי.
• בניסוי מבחן ראייה הפוך, שבו האותיות גדלו במקום להתקטן, אנשים הצליחו לראות אותיות קטנות יותר בזכות ציפייה אופטימית.
• הפלסבו מוצג כביטוי של כוח הריפוי הטבעי של הגוף, ולא כטעות ניסויית.
• השפה משפיעה על התפיסה: "ברמיסיה" לחולה סרטן מרמז על פחד מחזרה, בניגוד ל"נרפאת" שנאמר על שפעת.

פרטים שחשוב לציין

• הוראות מעשיות: לא ניתנו הוראות מפורשות לביצוע. ההמלצה הכללית היא לשים לב לאופן שבו מדברים אל עצמנו ואל אחרים על גוף ובריאות (למשל לא לומר לחולה "יש לך עוד שישה חודשים לחיות"), ולבחור שפה ותפיסות אופטימיות יותר.
• הניסויים המתוארים בוצעו במחקרו של אלן לנגר מאוניברסיטת הרווארד, שלפי הדובר מובילה את התחום כ-45 שנה.
• הדובר מציין שיש לדבר על הרצף הזה בצורה מדויקת יותר, וביקש הצעות למילה טובה יותר מ"קשר בין גוף לנפש".
• הפוסט הבא יעסוק בהשפעת לחץ נפשי על לחץ דם, השמנת יתר וסכרת, הקשורה לישראל של היום.
• הדברים מובאים כפי שהדובר מציג אותם; אין כאן ייעוץ רפואי.

השורה התחתונה

המסר המרכזי הוא שציפיות, אמונות ושפה משפיעות על הגוף, ולכן הדרך שבה חושבים ומדברים על בריאות היא חלק מהבריאות עצמה.