תקציר קצר
ההמלצה המרכזית: אין לראות במגילת העצמאות חוקה או מסמך בעל תוקף חוקתי, כפי שמנסה לטעון השופט אהרון ברק, לפי הדובר תמיר דורטל. לטענתו, מדובר בהכרזה סמלית שנועדה לעם ולעולם, שאושרה בהצבעה שאינה פה אחד ובידי מועצה זמנית שלא נבחרה בבחירות דמוקרטיות.
נקודות מרכזיות
- בן גוריון חזר ואמר שמגילת העצמאות איננה קונסטיטוציה, והיא נועדה לבסס את הכרזת העצמאות בלבד.
- המגילה לא אושרה פה אחד: היא התקבלה ברוב של 168, וחברים שהתנגדו לנוסח יכלו להסתייג בישיבה הבאה.
- המועצה שאישרה את המגילה הייתה זמנית ולא נבחרה בבחירות, ולכן לטענת הדובר יש לה פחות לגיטימציה לקבוע חוקה.
- בשנת 1948 חוקק חוק שקובע במפורש שמגילת העצמאות אינה קונסטיטוציה, ולפי הדובר, פסיקת בית המשפט העליון לאורך עשורים שללה לה תוקף חוקתי.
- בן גוריון, בנאומו בכנסת ב-13 ביולי 1949, התייחס לחוקה כהצהרה עקרונית בלי סנקציות, והשווה לחוקות כמו זו של צרפת.
- לטענת הדובר, בפסק דין בנק המזרחי קבע אהרון ברק שהכנסת היא בעלת הסמכות המכוננת, ושלא ניתן לעצור את מפעל החוקה שלה.
פרטים שחשוב לציין
- הוראות מעשיות: הדובר ממליץ לבדוק את המסמכים בעצמכם, שכן הם זמינים ברשת ולא דורשים גישה לארכיון המדינה. המסמכים שציין כוללים את הפרוטוקולים של ישיבות מועצת העם ואת נוסח הכרזת העצמאות מתל אביב, וניתן לחפש אותם בארכיונים המקוונים.
- הישיבה החמישית של מועצת העם, שבה הוצגו הסתייגויות רבות, התקיימה ביום ראשון בבוקר, בניגוד להצבעה הראשונית.
- הדובר טוען שבן גוריון אמר לחברי המועצה שניתן להסתייג מהנוסח גם לאחר ההצבעה, והם חתמו בנפרד כדי ליצור תמונה של אחדות.
- הדובר מציין שמדובר בעמדתו האישית, המבוססת על מחקר של מסמכים ועל לימודי משפטים, ואינה ייעוץ משפטי מקצועי.
השורה התחתונה
לפי הדובר, מגילת העצמאות נשארה הצהרה חגיגית וסמלית, והיא לא הפכה לחוקה, ולכן אין לה תוקף חוקתי מחייב.



